מחקר סיטי אוף הופ:
רמות גבוהות בדם של MCP-1 ו exotaxin מהוות ראיה לבסיס אימונולוגי לפיברומיאלגיה
מחקר שנערך במשך שלוש שנים במרכז המחקר של בית החולים "סיטי אוף הופ" בקליפורניה בשיתוף המרכז לטיפול בפיברומיאלגיה של ד"ר סנט אמאנד בדק את התיאוריה שפיברומיאלגיה עשויה להתעורר על ידי טראומה או זיהום כרוני הגורמים לשינויים ב"משפחת הגנים" שידועה כיום כקשורה לדלקת ממושכת.
תקציר המחקר הוצג בקונגרס האירופאי השנתי לראומטולוגיה EULAR 2008 בפאריס, ביוני 2008, ופורסם גם באינטרנט ביוני 2008
המחקר שנערך בשיתוף עם חוקרים ביו-רפואיים במרכז הרפואי הלאומי "סיטי אוף הופ" בשיתוף עם המרכז לטיפול בפיברומיאלגיה של ד"ר פול סנט אמאנד בדק עשרים וחמשה חלבונים בדם (ציטוקינים וכמוקינים) במחקר נמצא כי רמתם של כמה מהחלבונים האלו (MCP-1 ואאוטקסין ) גבוהה באופן חריג בדמם של חולי פיברומיאלגיה וגם אצל חלק מבני משפחותיהם (עם וללא פיברומיאלגיה) בהשוואה לנבדקים בריאים בקבוצת הביקורת
פיברומיאלגיה (FMS) תסמונת הנפוצה בתדירות רבה יותר אצל נשים , משפיעה לפי הערכה על כשני אחוזים מאוכלוסיית ארה"ב עם תסמינים כגון כאבי שרירים ושלד, תשישות, כאבי ראש, והפרעות שינה.
הגורם ל FMS אינו ידוע ואין כיום בדיקות מעבדה לאבחון של FMS
המחקר שנערך נמדדו הרמות של 25 חלבונים בדמן (ציטוקינים וכמוקינים) של 92 חולות פיברומיאלגיה ו 69 בני משפחה שלהן והושוו ל 77 נבדקים בקבוצת ביקורת.
אצל החולות ובני משפחתן נמצאו רמות גבוהות של שני חלבונים: MCP-1 ואאוטקסין בהשוואה לקבוצת הביקורת. אצל חולות אשר טופלו בגואיפנזין לתקופה של יותר מ 3 חודשים היו רמות גבוהות יותר של אאוטקסין מאשר אצל החולות שלא קיבלו טיפול.
בבדיקה השוואתית נמצא כי הרמות הגבוהות זיהו זיהוי נכון של פיברומיאלגיה אצל עד 50% מהחולים, אולם כאשר הוכנסו לבדיקה שני ציטוקינים נוספים TNF - אלפא ו IFN - גאמא (גורם נמק גידול אלפא ואינטרפרון גאמא) נמצא שהסבירות לאבחון נכון של פיברומיאלגיה עלתה ל 70%-80% נמצא כי הרמות של אאוטקסין היו אפילו גבוהות יותר אצל חולים שטופלו בגואיפנזין.
MCP-1 לעומת זאת נותר באותן רמות מוגברות אצל חולות שטופלו וחולות אשר לא טופלו בגואיפנזין.
רמתם של שני הציטוקינים האחרים ירדה לטווח הנורמה אצל חולות שטופלו בגואיפנזין
לדברי החוקרים הממצאים האלו מעוררים שאלות כמו האם יש צורך באאוטקסין נוסף אצל חולי פיברומיאלגיה על מנת להגן עליהם ממשהו אחר כגון השפעות דלקתיות של ציטוקינים אחרים.
הדבר מראה שלגואיפנזין יש השפעה ברורה על ציטוקינים שלא הייתה ידועה עד כה.
לדבריהם הממצאים הגנטיים מצביעים לכיוון של ניתוח ביוכימי עתידי, והמחקר לדעת החוקרים שערכו אותו מחזק את עמדתם שהמחלה היא תורשתית אצל רוב החולים.
המחקר עדיין נמשך
לתקציר המחקר באנגלית ברשת
הטקסט המלא באנגלית באתר של המרכז לטיפול בפיברומיאלגיה