מחקר אורגון

המחקר כפול הסמיות היחיד שנערך על טיפול בפיברומיאלגיה עם גואיפנזין נערך באוניברסיטת אורגון.
ממצאי מחקר זה הראו כי גואיפנזין שווה ערך לפלצבו מבחינת השפעתו.
המחקר היה פגום, למרות שלא היה זה באשמת החוקרים:
המחקר נערך לפני שהיה ידוע שלא יראו סימני מיחזור והיפוך אם החולה סובל מהיפוגליקמיה לא מטופלת.
עדיין לא היה ידוע אז עד כמה נפוצה היפוגליקמיה בקרב חולי פיברומיאלגיה.
כל החולים במחקר קיבלו מינון של 600 מ"ג פעמיים ביום.
לאחר מכן התגלה כי רק מחצית מהחולים מגיבים במינון זה, וגם אצל חולים אלו ההיפוך לא יראה אם הם סובלים מהיפוגליקמיה וצורכים כמות גדולה של פחמימות.
המינון חייב להיות מותאם לכל אחד באופן אישי.

בזמן עריכת המחקר לא היה ידוע עדיין כי פעולת הגואיפנזין נחסמת על ידי צמחים מסוימים המכילים סצליצילטים.
דבר זה התגלה רק כמה חודשים לאחר מכן.
לכל אדם יש סבילות שונה לסליצילטים.

תגובה לממצאי מחקר אורגון

ד"ר פ. סט אמאנד, פרופסור לרפואה ואנדוקרינולוגיה, בבית הספר לרפואה של אוני' קליפורניה, UCLA

מחקר כפול סמיות של גואיפנזין מול פלצבו נערך באוניברסיטת אורגון ביוני 1995 על ידי ד"ר רוברט בנט. כפי שאנו יודעים עתה, החולים בקבוצת הפלצבו שהושוו לקבוצת הגואיפנזין נראו כמשתפרים במידה שווה במהלך המחקר הזה שארך שנה, ממצא שעשוי להעיד על אפקט פלצבו. ד"ר סט. אמאנד מאמין כי המחקר היה לקוי, בגלל חסר הידע שלו עצמו.

בעבר, כשהשתמשנו בתרופות לטיפול בשגדון (גאוט), המטופלים שלנו הוזהרו שוב ושוב להמנע מאספירין, שכן תרכובות של אספירין חוסמות את האפקט היורוקוסורי של התרופות האלו. גילינו גם כי אספירין הפך את התרופה לבלתי יעילה בטיפול בפיברומיאלגיה. המטופלים של ד"ר בנט הוזהרו מראש להמנע מאספירין ותרכובות המכילות אספירין. אולם, שלושה חודשים לאחר תחילת המחקר התחלנו לראות חולים שבעוד שהשתמשו במשחות כמו בן-גיי או מסנני קרינה המכילים סליצילטים, הפכו את ההתקדמות הראשונית שלהם ומצבם הורע. בחודש השביעי, ראינו את אותה השפעה מתרופות צמחיות שנלקחות דרך הפה וחשדנו בפגם במחקר, לפחות עבור המטופלים הראשונים. מאוחר הרבה יותר, הבחנו באותה השפעה מזיקה מאלוורה, שמן המופק מזרעים כמו שמן קיק ושמן שקדים, וקמפור שנמרח על העור.

על ידי חיפוש בספרות המקצועית נוכחנו כי צמחים יוצרים סליצילטים כמנגנון הגנה. הסליצילטים האלו נספגים בקלות אצל בני אדם דרך העור. רשימת הפריטים שלנו החוסמים את יעילות הגואיפנזין בפיברומיאלגיה היא עצומה עכשיו וכוללת פריטים כגון דאודורנטים, שפתונים, משחות לשפתיים וסכיני גילוח חד פעמיים עם פסי אלוורה. למרות שהזהרנו את ד"ר בנט לגבי בעיות אלו כשנתקלנו בהן, היה זה רק שש שנים לאחר שהמחקר הסתיים שהבנו את גודל הבעיה בגלל מידת הנפוצות והנוכחות הגדלה והולכת של תמציות צמחים או סליצילטים בתכשירי קוסמטיקה ותחליבים שונים. מדהים איזו כמות קטנה של התוספים האלו יכולה לחסום לחלוטין את התרופה. לא ד"ר בנט ולא אנחנו לא היינו מודעים לכך במהלך המחקר.

ברור גם מבדיקת התוצאות של שאלון בריאות החולים כי תהליך הסינון לא הצליח לברור את הסובלים מהיפוגליקמיה, ולכן אף אחד מהם לא טופל על ידי התזונה המתאימה. ללא התיקון הזה בנוסף לבעיות שצוינו לעיל, אנו מסיקים כי המחקר נידון לכישלון בשל חסר ידע לגבי מלכודות אלו. כיועץ וכיחיד שיש לו ניסיון עם הטיפול הזה, אני מקבל את מלוא האחריות לטעויות. הקורא עשוי לקבל זאת כתירוץ או לקבל את דברי. בטיפולי ובטיפולם של רופאים רבים אחרים בארה"ב תוצאות הטיפול בגואיפנזין הן ברורות מכדי שניתן להתווכח איתן.

מטרתנו היחידה בכתיבת המאמר הזה היא לקדם טיפול יעיל לפיברומיאלגיה בקרב חולים ורופאים כאחד. אנו רוצים להחליף את המערך הלא יעיל של תרופות לא יעילות הנמצאות בשימוש כעת בתרופה פשוטה, לא רעילה, הפועלת ברמה בסיסית ביותר. אנו שמחים לסייע לכל רופא המעוניין להשתמש בגישה זו. אין לנו כל זכות קניין לתרופה שאינה רשומה עוד כפטנט ומיוצרת גנרית על ידי מספר חברות. אולם, יש לנו חובה מוסרית לשאוף להפיץ את המידע והניסיון הזה.